Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links

הלכות תענייות פרק ג

א) הרי שלא ירדו להם גשמים כל עיקר מתחילת ימות הגשמים -- אם הגיע שבעה עשר במרחשוון, ולא ירדו גשמים, מתחילים תלמידי חכמים בלבד להתענות, שני וחמישי ושני; וכל התלמידים, ראויים לכך.

ב) הגיע ראש חודש כסליו, ולא ירדו גשמים, בית דין גוזרין שלוש תענייות על הציבור, שני וחמישי ושני; ומותרין בהן לאכול ולשתות, בלילה. ואנשי משמר אין מתענים עימהם, מפני שהם עסוקים בעבודה; וכל העם נכנסים לבתי כנסייות, ומתפללין וזועקים ומתחננים, כדרך שעושין בכל התענייות.

ג) עברו אלו ולא נענו, בית דין גוזרין שלוש תענייות אחרות על הציבור, חמישי ושני וחמישי; ובשלוש אלו אוכלין ושותין מבעוד יום, כמו שעושין בצום כיפור. ואנשי משמר מתענים מקצת היום, ולא משלימין; ואנשי בית אב, והם העוסקין בעבודה באותו היום, לא יהיו מתענים כל עיקר. וכל תענית שאוכלין בה מבעוד יום, אם אכל ופסק וגמר שלא לאכול, אינו חוזר ואוכל, אף על פי שיש שהות ביום.

ד) בשלוש תענייות אלו, כל העם אסורין בעשיית מלאכה, ביום; ומותרין, בלילה. ואסורין ברחיצת כל הגוף בחמין, אבל פניו ידיו ורגליו, מותר; לפיכך נועלים את המרחצאות. ואסורין בסיכה; ואם להעביר את הזוהמה, מותר. ואסורין בתשמיש המיטה. ובנעילת הסנדל, בעיר; אבל בדרך, מותר לנעול. ומתפללין בבתי כנסייות, וזועקים ומתחננים כשאר התענייות.

ה) עברו אלו ולא נענו, בית דין גוזרין שבע תענייות אחרות על הציבור, שני וחמישי ושני וחמישי ושני וחמישי ושני. ובאלו השבע בלבד, עוברות ומניקות מתענות -- אבל בשאר התענייות, אין עוברות ומניקות מתענות; ואף על פי שאינן מתענות, אין מענגין עצמן בפינוקין, אלא אוכלות ושותות כדי קיום הוולד.

ו) ובשבע תענייות אלו, אנשי משמר מתענין ומשלימין; ואנשי בית אב מתענין מקצת היום, ולא משלימין. וכל דבר שהוא אסור בשלוש אמצעייות, אסור באלו השבע האחרונות.

ז) ויתרות אלו, שבהן בלבד מתריעים ומתפללין, ברחוב העיר; ומורידין זקן להוכיח לעם, כדי שישובו מדרכם. ומוסיפין שש ברכות בתפילת שחרית, ובתפילת מנחה -- ונמצאו מתפללין ארבע ועשרים ברכות. ונועלין את החנייות, ובשני מטין לעת ערב ופותחין את החנייות; אבל בחמישי, פותחין כל היום, מפני כבוד השבת: ואם יש לחנות שני פתחים, פותח אחד ונועל אחד; ואם יש לחנות איצטבה לפניה, פותח כדרכו בחמישי, ואינו חושש.

ח) עברו אלו ולא נענו, ממעטין במשא ומתן, ובבניין של שמחה כגון כיור וציור, ובנטיעה של שמחה כגון מיני הדס ואהלים. וממעטין באירוסין ונישואין, אלא אם כן לא קיים מצות פרייה ורבייה; וכל מי שקיים מצות פרייה ורבייה, אסור לו לשמש מיטתו בשני רעבון. וממעטין בשאילת שלום בין אדם לחברו; ותלמידי חכמים לא ישאלו שלום, אלא כנזופין וכמנודין למקום -- ועם הארץ שנתן להם שלום, מחזירין לו בשפה רפה וכובד ראש.

ט) תלמידי חכמים חוזרין לבדם, ומתענים חמישי ושני וחמישי ושני, עד שייצא ניסן של תקופה; אבל לא הציבור, שאין גוזרין על הציבור בשביל גשמים שלא ירדו יתר משלוש עשרה תענייות אלו. וכשמתענים היחידים עד שייצא ניסן, מותרין לאכול בלילה; ומותרין בעשיית מלאכה, וברחיצה, וסיכה, ותשמיש, ונעילת הסנדל, כשאר כל התענייות. ומפסיקין לראשי חודשים, ולפורים.

י) יצא ניסן של תקופה, והוא כשתגיע השמש לתחילת מזל שור, אין מתענים -- שאין הגשמים בזמן הזה, אלא סימן קללה, הואיל ולא ירדו כל עיקר, מתחילת השנה.

יא) [י] במה דברים אמורים, בארץ ישראל, וכל הדומה לה. אבל מקומות שעונת הגשמים שלהן קודם שבעה עשר במרחשוון, או לאחר זמן זה -- כשיגיע זמנם ולא ירדו גשמים, יחידים מתענים שני וחמישי ושני; ומפסיקין בראשי חודשים, וחנוכה ופורים. ושוהין אחרי כן כמו שבעה ימים -- אם לא ירדו גשמים, בית דין גוזרין על הציבור שלוש עשרה תענייות, על הסדר שאמרנו.

יב) [יא] כל תענית שגוזרין הציבור בחוצה לארץ, אוכלין בה בלילה, ודינה כדין שאר התענייות: שאין גוזרין על הציבור תענית כגון צום כיפור, אלא בארץ ישראל בלבד, ובגלל המטר -- ובאותן עשר תענייות, שהן שלוש אמצעייות ושבע אחרונות.