Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links

הלכות כלי המקדש פרק ו

א) אי אפשר שיהיה קרבנו של אדם קרב, והוא אינו עומד על גביו; וקרבנות הציבור, הם קרבנות של כל ישראל, ואי אפשר שיהיו כל ישראל עומדין בעזרה, בשעת קרבן. לפיכך תיקנו נביאים הראשונים שיבררו מישראל כשרים ויראי חטא, יהיו שלוחי כל ישראל לעמוד על הקרבנות; והן הנקראין אנשי מעמד.

ב) וחילקו אותם עשרים וארבעה מעמדות, כמניין משמרות כהונה ולוייה. ועל כל מעמד ומעמד, אחד מהם ממונה על כולם; והוא נקרא ראש המעמד.

ג) [ב] בכל שבת ושבת, מתקבצין אנשי מעמד של אותה שבת: מי שהיה מהן בירושלים או קרוב לה, נכנסין למקדש עם משמר כהונה ולוייה של אותה שבת; והרחוקים של אותו מעמד, כיון שהגיע מעמד שלהן, היו מתקבצין לבית הכנסת שבמקומן.

ד) [ג] ומה הן עושין אלו שמתקבצין, בין בירושלים בין בבתי כנסייות -- מתענין בשני בשבת שלהן, ובשלישי וברביעי ובחמישי. אבל בערב שבת, לא היו מתענין, מפני כבוד השבת; ובאחד בשבת, אינן מתענין, כדי שלא ייצאו מעונג שבת לצום.

ה) [ד] ובכל יום ויום משבת שהיא מעמדן, מתפללין ארבע תפילות -- שחרית ומנחה ונעילה; ועוד מוסיפין תפילה אחרת בין שחרית ומנחה, והיא יתרה להן. ונושאין הכוהנים כפיהן במעמד, שלושה פעמים בכל יום -- בשחרית, ובתפילה זו היתרה, ובנעילה.

ו) וקוראין בספר תורה שלושה אנשים שתי פעמים בכל יום, בשחרית ובתפילה זו היתרה שמוסיפין; אבל במנחה לא היו קוראין בספר, אלא על פה כקוראין את שמע. ולא היו מתקבצין לתפילת מנחה בערב שבת, מפני שהן טרודין לשבת.

ז) [ה] וקיבוצן לכל תפילה מארבע תפילות אלו, ועמידתן שם לתפילה ולתחינה ולבקשה, ולקרות בתורה -- נקרא מעמד.

ח) [ו] ובמה היו קוראין, במעשה בראשית -- ביום הראשון, קוראין "בראשית" ו"יהי רקיע" (בראשית א,א; בראשית א,ו); בשני, "יהי רקיע" ו"ייקוו" (בראשית א,ו; בראשית א,ט); בשלישי, "ייקוו" ו"יהי מאורות" (בראשית א,ט; בראשית א,יד); ברביעי, "יהי מאורות" ו"ישרצו" (בראשית א,יד; בראשית א,כ); בחמישי, "ישרצו" ו"תוצא הארץ" (בראשית א,כ; בראשית א,כד); בשישי, "תוצא הארץ" ו"ויכולו" (בראשית א,כד; בראשית ב,א). [ז] פרשה גדולה קוראין אותה בשניים, וקטנה קורא אותה אחד; ושתי פרשייות שקוראין שחרית -- הן שחוזרין וקוראין אותן בתפילה השנייה בספר, וחוזרין וקוראין אותן במנחה על פה.

ט) [ח] שמונת ימי חנוכה -- לא היו אנשי מעמד עושין מעמד, בשחרית. וכל יום שיש בו קרבן מוסף -- לא היה בו מעמד לא בתפילה שנייה שלהם ולא במנחה, אלא בשחרית ובנעילה בלבד. וכל יום שהיה בו קרבן העצים -- לא היה בו מעמד בנעילה, אלא בשחרית ובתפילה שנייה ובמנחה.

י) [ט] ומה הוא קרבן העצים, זמן קבוע היה למשפחות לצאת ליערים להביא עצים למערכה, ויום שיגיע לבני משפחה זו להביא העצים, מקריבין עולות נדבה; וזה הוא קרבן העצים. והיה להן כמו יום טוב, ואסורין בו בספד ותענית, ואסורין במלאכה.

יא) [י] אפילו יחיד שהתנדב עצים, או גזרין למערכה -- אסור באותו היום בספד ותענית ובעשיית מלאכה; ודבר זה מנהג.

יב) [יא] אנשי מעמד אסורין מלספר ומלכבס, כל שבת שלהן; ובחמישי, מותרין מפני כבוד השבת. ומפני מה אסרו עליהן לספר ולכבס -- כדי שלא ייכנסו למעמדן כשהן מנוולין, אלא יספרו ויכבסו מקודם.