JewishAudio.org   Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links B"H

Rambam
3 Chapters Per Day

Sunday, 21 Adar, 5777
March 19, 2017

20 Adar, 5777 - March 18, 201722 Adar, 5777 - March 20, 2017

הלכות בית הבחירה פרק ב

א) המזבח, מקומו מכוון ביותר; ואין משנין אותו ממקומו לעולם, שנאמר "זה מזבח לעולה, לישראל" (דברי הימים א כב,א). ובמזבח נעקד יצחק אבינו, שנאמר "ולך לך, אל ארץ המורייה" (בראשית כב,ב) ונאמר "ויבן שלמה את הבית, בהר המורייה" (ראה מלכים א ו,יד; דברי הימים ב ג,א). [ב] ומסורת ביד הכול, שהמקום שבנה בו דויד ושלמה המזבח בגורן ארוונה -- הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק, והוא המקום שבנה בו נוח כשיצא מן התיבה, והוא המזבח שעליו הקריב קין והבל. ובו הקריב אדם הראשון קרבן, ומשם נברא; אמרו חכמים, אדם ממקום כפרתו נברא.

ב) [ג] מידות המזבח מכוונות הרבה, וצורתו ידועה איש מאיש. ומזבח שבנו בני הגולה, כעין מזבח שעתיד להיבנות עשוהו; ואין להוסיף על מידתו, ולא לגרוע ממנה. [ד] ושלושה נביאים עלו עימהן מן הגולה -- אחד העיד להם על מקום המזבח, ואחד העיד להם על מידותיו; ואחד העיד להם שמקריבין על המזבח הזה כל הקרבנות, אף על פי שאין שם בית.

ג) [ה] מזבח שעשה משה, ושעשה שלמה, ושעשו בני הגולה, ושעתיד ליעשות -- כולן עשר אמות גובה כל אחד מהן; וזה הכתוב בתורה "ושלוש אמות, קומתו" (שמות כז,א), מקום המערכה בלבד. ומזבח שעשו בני הגולה, וכן העתיד ליבנות -- מידת אורכו ורוחבו, שלושים ושתיים אמות על שלושים ושתיים אמות.

ד) [ו] עשר אמות של גובה המזבח -- מהן באמה בת חמישה טפחים, ומהן באמה בת שישה טפחים; ושאר כל אמות הבניין, באמה בת שישה טפחים. וגובה כל המזבח, שמונה וחמישים טפח. [ז] וכך הייתה מידתו, וצורתו:

ה) עלה חמישה טפחים, וכנס חמישה טפחים; זה הוא יסוד: נמצא רוחב שלושים אמה ושני טפחים, על רוחב שלושים אמה ושני טפחים.

ו) עלה שלושים טפח, וכנס חמישה טפחים; זה הוא סובב: נמצא רוחבו שמונה ועשרים אמה וארבעה טפחים, על שמונה ועשרים אמה וארבעה טפחים.

ז) ומקום הקרנות, אמה מזה ואמה מזה סביב; וכן מקום רגלי הכוהנים, אמה סביב: נמצא מקום המערכה -- רוחב ארבע ועשרים אמה וארבעה טפחים, על ארבע ועשרים אמה וארבעה טפחים.

ח) גובה כל קרן וקרן, חמישה טפחים; וריבוע כל קרן, אמה על אמה. וארבע הקרנות, חלולין היו מתוכן. וגובה מקום המערכה, שמונה עשר טפח.

ט) נמצא חצי גובה המזבח, בשישה טפחים מסוף הסובב ולמטה; [ט] וחוט של סקרה היה חוגר באמצע המזבח, להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים: ונמצא גובהו מן הארץ עד מקום המערכה, תשע אמות פחות טפח; וזו היא צורתו לפי מידותיו.

י) יסוד המזבח, לא היה מקיף מארבע רוחותיו כמו הסובב, אלא היה היסוד משוך כנגד כל רוח צפון ומערב, ואוכל בדרום אמה אחת ובמזרח אמה אחת; וקרן דרומית מזרחית, לא היה לה יסוד. [יא] ובקרן מערבית דרומית, היו שני נקבים כמין שני חוטמין דקין; והן הנקראין שיתין: שהדמים יורדין בהן ומתערבין באמה, ויוצאין לנחל קדרון. [יב] ולמטה ברצפה באותה הקרן -- היה מקום אמה על אמה, וטבלה של שיש וטבעת קבועה בה, שבו יורדין לשית ומנקין אותו, וזו היא צורתו.

יא) [יג] כבש היה בנוי לדרומו של מזבח -- אורכו שלושים ושתיים, על רוחב שש עשרה אמה; והיה אוכל בארץ שלושים אמה מצד המזבח, ופורח ממנה אמה על היסוד ואמה על הסובב. ואוויר מעט היה מפסיק בין הכבש למזבח, כדי ליתן האברים בזריקה. וגובה הכבש תשע אמות פחות שתות, עד כנגד המערכה. [יד] ושני כבשים קטנים יוצאים ממנו, שבהן פונין ליסוד ולסובב ומובדלין מן המזבח כמלוא נימה.

יב) וחלון הייתה במערבו של כבש, אמה על אמה; ורבובה הייתה נקראת: שבה נותנין פסולי חטאת העוף, עד שתעבור צורתה; ותצא לבית השריפה. [טו] ושני שולחנות היו במערב הכבש -- אחד של שיש, שנותנין עליו את האברים; ואחד של כסף, שנותנין עליו כלי השרת.

יג) [טז] כשבונין המזבח -- בונין אותו כולו אטום כמין עמוד, ואין עושין בו חלל כלל; אלא מביא אבנים שלמות גדולות וקטנות, ומביא סיד וזפת וקוניה, וממחה ושופך לתוך מלבן גדול כמידתו, ובונה ועולה.

יד) ונותן בתוך הבניין גוף של עץ או אבן בקרן דרומית מזרחית, כמידת היסוד; וכן נותן בתוך כל קרן וקרן, עד שישלים הבניין ויסיר הגופים שבתוך הבניין: כדי שתישאר קרן דרומית מזרחית בלא יסוד, ויישארו הקרנות חלולין.

טו) [יז] ארבע קרנות של מזבח, ויסודו, וריבועו -- מעכבין; וכל מזבח שאין לו קרן, ויסוד, וכבש, וריבוע -- הרי הוא פסול: שארבעתן מעכבין. אבל מידת אורכו, ומידת רוחבו, ומידת קומתו -- אינן מעכבין: והוא שלא יפחות מאמה על אמה ברום שלוש אמות, כשיעור מקום המערכה של מזבח מדבר.

טז) [יח] מזבח שנפגם מבניינו -- אם נפגם מבניינו טפח, פסול; פחות מטפח, כשר -- והוא שלא יהא בנשאר, אבן פגומה.


הלכות בית הבחירה פרק ג

א) המנורה, מפורשת צורתה בתורה. וארבעה גביעים ושני כפתורים ושני פרחים היו בקנה המנורה, שנאמר "ובמנורה, ארבעה גביעים, משוקדים, כפתוריה ופרחיה" (שמות כה,לד); ועוד פרח שלישי היה סמוך לירכה של מנורה, שנאמר "עד ירכה עד פרחה" (במדבר ח,ד). [ב] ושלוש רגליים היו לה.

ב) ושלושה כפתורים אחרים היו בקנה המנורה, שמהן יוצאין ששת הקנים, שלושה מצד זה, ושלושה מצד זה; וכל קנה וקנה מהן, שלושה גביעים וכפתור ופרח, והכול משוקדים כמו שקדים שקדים בעשייתן.

ג) נמצאו כל הגביעים שניים ועשרים, והפרחים תשעה, והכפתורים אחד עשר. וכולן מעכבין זה את זה; ואפילו חסר אחד מן השניים וארבעים, מעכב את כולן.

ד) במה דברים אמורים, בשעשאוה זהב; אבל של שאר מיני מתכות, אין עושין בה גביעים כפתורים ופרחים. וכן מנורה הבאה זהב, תהיה כולה כיכר עם נרותיה; ותהיה כולה, מקשה מן העשתות. ושל שאר מיני מתכות, אין מקפידין על משקלה; ואם הייתה חלולה, כשרה. [ה] ואין עושין אותה לעולם מן הגרוטאות -- בין שהייתה של זהב, בין שהייתה של שאר מיני מתכות.

ה) [ו] המלקחיים והמחתות וכלי השמן, אינן מכלל הכיכר: שהרי נאמר במנורה "זהב טהור" (שמות כה,לא), וחזר ואמר "ומלקחיה ומחתותיה, זהב טהור" (שמות כה,לח); ולא נאמר נרותיה זהב טהור, מפני שהנרות קבועין במנורה והן מכלל הכיכר.

ו) [ז] שבעת קני המנורה, מעכבין זה את זה; ושבעת נרותיה, מעכבין זה את זה: בין שהייתה של זהב, בין שהייתה של שאר מיני מתכות. וכל הנרות קבועים בקנים.

ז) [ח] ששת הנרות הקבועין בששת הקנים היוצאין מן המנורה, כולן פניהם לנר האמצעי שעל קנה המנורה. וזה הנר האמצעי, פניו כנגד קודש הקודשים; והוא הנקרא נר מערבי.

ח) [ט] הגביעים דומין לכוסות אלכסנדרייה, שפיהן רחב ושוליהן קצר; והכפתורים כמין תפוחים בירותיים, שהם ארוכין מעט כביצה ששני ראשיה כדין; והפרחים כמו פרחי העמודים, שהם כמו קערה ושפתה כפולה לחוץ.

ט) [י] גובה המנורה, היה שמונה עשר טפח: הרגליים והפרח שלושה טפחים, ושני טפחים חלק, וטפח שבו גביע כפתור ופרח, וטפחיים חלק; וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו -- אחד הילך ואחד הילך, ונמשכין ועולין כנגד גובה המנורה; וטפח חלק; וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו -- אחד הילך ואחד הילך, ונמשכין ועולין כנגד גובה המנורה; וטפח חלק; וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו -- אחד הילך ואחד הילך, ונמשכין ועולין כנגד גובה המנורה; וטפחיים חלק; נשתיירו שלושה טפחים, שבהן שלושה גביעים כפתור ופרח. וזו היא צורתה.

י) [יא] ואבן הייתה לפני המנורה; ובה שלוש מעלות, שעליה כוהן עומד ומטיב את הנרות, ומניח עליה כלי שמנה ומלקחיה ומחתותיה, בשעת הטבה.

יא) [יב] השולחן, היה אורכו שנים עשר טפח, ורוחבו שישה טפחים; והיה מונח אורכו לאורך הבית, ורוחבו לרוחב הבית. וכן שאר כל הכלים שבמקדש, אורכן לאורך -- חוץ מן הארון, שהיה אורכו לרוחב הבית. וכן נרות המערכה היו כנגד רוחב הבית, בין הצפון והדרום.

יב) [יג] ארבעה סניפין של זהב היו לשולחן, מפוצלין בראשיהן, שהיו סומכין בהם שתי המערכות של לחם הפנים, שניים מסדר זה ושניים מסדר זה; והם הנאמרים בתורה "וקשותיו" (שמות כה,כט). [יד] ועשרים ושמונה קנים של זהב, כל אחד מהן כחצי קנה חלול, היו לו -- ארבעה עשר לסדר זה, וארבעה עשר לסדר זה; והן הנקראין "מנקייותיו" (שם). ושני הבזיכין שמניחין בהן הלבונה, על השולחן בצד המערכות; הן הנקראין "כפותיו" (שם). והדפוסין שעושין בהן לחם הפנים, הם הנקראין "קערותיו" (שם).

יג) [טו] אלו הארבעה עשר קנים -- נותן החלה הראשונה על עצמו של שולחן, ונותן בין ראשונה ושנייה שלושה קנים; ובין כל חלה וחלה שלושה -- ובין שישית וחמישית שני קנים בלבד, לפי שאין על השישית אחרת: נמצאו ארבעה עשר בכל ומערכה.

יד) [טז] ושני שולחנות היו באולם מבפנים, על פתח הבית -- אחד של שיש, נותנין עליו לחם הפנים בכניסתו; והאחד של זהב, שנותנין עליו לחם הפנים ביציאתו: שמעלין בקודש, ולא מורידין.

טו) [יז] מזבח הקטורת היה מרובע, אמה על אמה; והוא נתון בהיכל מכוון בין הצפון לדרום, משוך מבין השולחן והמנורה לחוץ. ושלושתן היו מונחין משליש ההיכל ולפנים, כנגד הפרוכת שמבדלת בין הקודש ובין קודש הקודשים.

טז) [יח] הכיור -- היו לו שנים עשר דד, כדי שיהיו כל הכוהנים המתעסקין בתמיד מקדשין ממנו כאחד. ומוכני עשו לו, שיהיו בה המים תמיד; והיא חול, כדי שלא יהיו המים שבה נפסלין בלינה: שהכיור מכלי הקודש, ומקדש; וכל דבר שיתקדש בכלי קודש -- אם לן, נפסל.


הלכות בית הבחירה פרק ד

א) אבן הייתה בקודש הקודשים במערבו, ועליה היה הארון מונח, ולפניו צנצנת המן ומטה אהרון. ובעת שבנה שלמה את הבית, וידע שסופו ליחרב, בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה, במטמונייות עמוקות ועקלקלות; ויאשייהו המלך ציווה, וגנזו אותן במקום שבנה שלמה, שנאמר "ויאמר ללויים המבינים לכל ישראל הקדושים לה', תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל -- אין לכם משא, בכתף; עתה, עבדו את ה' אלוהיכם..." (דברי הימים ב לה,ג).

ב) ונגנז עימו מטה אהרון והצנצנת, ושמן המשחה; וכל אלו לא חזרו בבית שני. ואף אורים ותומים שהיו בבית שני, לא היו משיבין ברוח הקודש, ולא היו נשאלין בהן, שנאמר "עד עמוד כוהן, לאורים ותומים" (ראה עזרא ב,סג); ולא היו עושין אותן אלא להשלים בהן שמונה בגדים לכוהן גדול, כדי שלא יהיה מחוסר בגדים.

ג) [ב] בבית ראשון היה כותל מבדיל בין הקודש ובין קודש הקודשים, עובייו אמה. וכיון שבנו בית שני, נסתפק להם אם עובי הכותל היה ממידת הקודש; לפיכך עשו מידת קודש הקודשים עשרים אמה תמימות, ועשו הקודש ארבעים אמה תמימות, והניחו אמה יתרה בין הקודש ובין קודש הקודשים. ולא בנו כותל בבית שני אלא עשו שתי פרוכות -- אחת מצד קודש הקודשים, ואחת מצד הקודש, וביניהן אמה, כנגד עובי הכותל שהיה בראשון; אבל במקדש ראשון, לא הייתה שם אלא פרוכת אחת בלבד, שנאמר "והבדילה הפרוכת, לכם..." (שמות כו,לג).

ד) [ג] ההיכל שבנו בני גולה, היה מאה על מאה על רום מאה; וכך הייתה מידת רומו: בנו גובה שש אמות אטום, כמו יסוד לו; ורום כותלי הבית ארבעים אמה, ורום הכיור שבתקרה אמה; ועל גביו גובה שתי אמות פנוי, שייכנס בו הדלף, והוא הנקרא בית דלפה; ועובי התקרה שעל גבי בית דלפה אמה, ומעזיבה גובה אמה. ועלייה בנויה על גביו, גובה כתליה ארבעים; ובגגה גובה אמה כיור, ואמתיים גובה בית דלפה, ואמה תקרה, ואמה מעזיבה. וגובה המעקה שלוש; וטס של ברזל כמו סיף, גובהו אמה, על גבי המעקה סביב, כדי שלא ינוחו עליו העופות -- והוא הנקרא כלה עורב. הרי הכול מאה אמה.

ה) [ד] מן המערב למזרח, מאה אמה; וזה הוא חשבונן: ארבעה כתלים זה לפנים מזה, וביניהן שלושה מקומות פנויין -- בין הכותל המערבי ובין הכותל שלפנים ממנו חמש אמות, ובין כותל שני ושלישי שש אמות, ובין כותל שלישי ורביעי שש אמות; ואלו המידות הן של עובי הכותל עם המקום הפנוי שבין שני כתלים. ואורך קודש הקודשים עשרים אמה, ובין שתי הפרוכות המבדילות בינו ובין הקודש אמה, ואורך הקודש ארבעים אמה, ועובי הכותל המזרחי שבו השער שש אמות; והאולם אחת עשרה אמה, ורוחב כותל האולם חמש אמות. נמצא הכול מאה אמה.

ו) [ה] מן הצפון לדרום, מאה אמה: עובי כותל האולם חמש אמות, ומכותל האולם עד כותל הקודש עשר אמות. וכותלי הקודש שישה כתלים זה לפנים מזה, וביניהם חמישה מקומות פנויין -- בין כותל חיצון ובין השני חמש אמות, ובין שני ושלישי שלוש אמות, ובין שלישי ורביעי חמש, ובין רביעי וחמישי שש, ובין חמישי וכותל הפנימי שש. נמצא הכול ארבעים אמה מצד זה, וארבעים אמה מצד זה שכנגדו, ורוחב הבית מבפנים עשרים -- הרי מאה אמה.

ז) [ו] הפשיפש הוא השער הקטן; ושני פשיפשין היו להיכל מצידי השער הגדול שבאמצעו -- אחד בצפון, ואחד בדרום: שבדרום, לא נכנס בו אדם מעולם; ועליו הוא מפורש על ידי יחזקאל "השער הזה סגור יהיה לא ייפתח" (יחזקאל מד,ב). ושבצפון, בו נכנסין. ומהלך בין שני הכתלים עד שמגיע למקום פתוח לקודש משמאלו, ונכנס לתוך ההיכל; ומהלך עד שער הגדול, ופותחו.

ח) [ז] השער הגדול -- היה רוחבו עשר אמות, וגובהו עשרים אמה. וארבע דלתות היו לו -- שתיים בפנים, ושתיים בחוץ: החיצונות נפתחות לתוך הפתח לכסות עובייו של כותל, והפנימייות נפתחות לתוך הבית לכסות אחורי הדלתות.

ט) [ח] פתחו של אולם היה גבוה ארבעים אמה, ורחב עשרים; ולא היו לו שערים. וחמש מלתריות של מילא היו על גבי פתחו מלמעלה -- התחתונה עודפת על הפתח אמה מזה ואמה מזה, וכל אחת מחמשתן עודפת על שלמטה ממנה אמה מזה ואמה מזה; נמצאת העליונה שלושים אמה. ונדבך של אבנים היה בין כל אחת ואחת. וזו היא צורת המלתריות. וזו היא צורת ההיכל כולו, לפי מידות אורכו ורוחבו.

י) [ט] ההיכל -- היה בניינו רחב מלפניו וצר מאחוריו, כמו ארי. ויציעים היו מוקפין לבית כולו מסביב, חוץ לכותל המסיבה. היציע התחתונה חמש, ורובד על גבה שש; והיציע אמצעית שש, ורובד על גבה שבע; והעליונה שבע: שנאמר "היציע התחתונה..." (מלכים א ו,ו). וכן היו השלוש יציעים מקיפין לבית, משלוש רוחותיו.

יא) וכן סביב לכותלי האולם מלמטה עד למעלה, כך היו: אמה אחת חלק, ורובד שלוש אמות, ואמה חלק, ורובד שלוש אמות -- עד למעלה. ונמצאו הרובדין מוקפין לכתלים -- רוחב כל רובד שלוש אמות, ובין כל רובד ורובד אמה; ורובד העליון, היה רוחבו ארבע אמות.

יב) [י] כל אלו המקומות הפנויים שבין הכתלים, הם הנקראים תאים; נמצאו התאים המוקפין למקדש, חמש מן הצפון וחמש מן הדרום ושלוש מן המערב. ושלוש דיוטות היו, דיוטה על גבי דיוטה. נמצאו חמישה עשר תאים בדרום, חמישה על גבי חמישה; וכן בצפון חמישה עשר. ושמונה תאים היו במערב, שלושה על גבי שלושה ושניים על גביהם בדיוטה אחת. הכול שמונה ושלושים תאים.

יג) [יא] שלושה פתחים היו לכל אחד ואחד מן התאים -- אחד לתא מן הימין, ואחד לתא מן השמאל, ואחד לתא שעל גביו; ובקרן מזרחית צפונית בתא שבדיוטה האמצעית, היו חמישה פתחים -- אחד לתא מימין, ואחד לתא שעל גביו, ואחד למסיבה, ואחד לתא שיש בו הפשיפש, ואחד להיכל.

יד) [יב] ומסיבה הייתה עולה מקרן מזרחית צפונית לקרן צפונית מערבית, שבה היו עולין לגגות התאים: היה עולה במסיבה, ופניו למערב; הלך את כל פני הצפון, עד שהוא מגיע למערב; הגיע למערב, הפך פניו לדרום; הלך את כל פני המערב, עד שהוא מגיע לדרום; הגיע לדרום, הפך פניו למזרח, והיה מהלך לדרום עד שהוא מגיע לפתחה של עלייה, שפתחה של עלייה היה פתוח לדרום. [יג] ובפתחה של עלייה, היו שתי כלונסיות של ארז שבהן עולין לגגה של עלייה.

טו) וראשי פסיפסין היו מבדילין בעלייה, בין גג הקודש לגג קודש הקודשים. ולולין היו פתוחין בעלייה, לבית קודש הקודשים, שבהן משלשלין את האומנין בתיבות, כדי שלא יזונו עיניהם מבית קודש הקודשים; ופעם אחת בשנה מלבנין את ההיכל, מפסח לפסח.


Current
  • Daily Lessons
  • Weekly Texts & Audio
  • Candle-Lighting times

    613 Commandments
  • 248 Positive
  • 365 Negative

    PDA
  • BlackBerry
  • iPhone / iPod Touch
  • Java Phones
  • Palm Pilot
  • Palm Pre
  • Pocket PC
  • P800/P900
  • Moshiach
  • Resurrection
  • For children - part 1
  • For children - part 2

    General
  • Jewish Women
  • Holiday guides
  • About Holidays
  • The Hebrew Alphabet
  • Hebrew/English Calendar
  • Glossary

    Books
  • by SIE
  • About
  • Chabad
  • The Baal Shem Tov
  • The Alter Rebbe
  • The Rebbe Maharash
  • The Previous Rebbe
  • The Rebbe
  • Mitzvah Campaign

    Children's Corner
  • Rabbi Riddle
  • Rebbetzin Riddle
  • Tzivos Hashem

  • © Copyright 1988-2009
    All Rights Reserved
    www.JewishAudio.org